חששות

שניים עשר יום חברים. בעוד שבועיים נתעורר בבוקר (אם ירצה הג’ט לג) ובחוץ לא יהיו 17 מעלות צלזיוס, נוכל ללכת לים. זו הפנטזיה שלי. האמת שאני סתם מקשקשת פה על ים. כל השבועות האחרונים של פינוי הדירה והאריזות היו מלחיצים מאוד, האם מותר לי לספר שהמתח גרם לנו לריב המון? זה לא פוטוגני בבלוג, אני יודעת. כשהמתח הגיע לשיאו הטלכה טס לכנס לשבוע וכשהוא חזר הכל נהיה רגוע יותר אבל ביום ראשון שעבר באמצע הלילה התעוררתי מגרדת כולי. קיללתי את יתושות העולם וחזרתי לישון בקושי. בבוקר התעוררתי וכולי פורחת. פריחה גדולה מגעילה ובולטת על כל הגוף. כל מי שראה אותי כשהבאתי את הילדים לקייטנה נבהל. נחשו מה? מרוב לחץ התחלתי לפרוח כולי.

אני בכלל לא לוקחת את האופציה שיהיה בסדר. אני קמה באמצע הלילה ומשפט אחד מנקר לי בראש: “אני לא אצליח, אני לא אצליח” איך אשאיר את הכדורים שלי באוויר? ילדים, בית, עבודה? אתמול דיברתי בפייסוש עם חברה ישנה והיא אמרה לי שהיא מכירה הרבה אנשים במקם בו התראיינתי והם נורא נחמדים. הייתי המומה מזה שבכלל יש איזה אופציה אופטימית. הפסימיות שלי ממש מרקיעה שחקים. אני לא יודעת אם זו פסימיות או פחד או עוד כמה רגשות שליליים. 

אני שונאת מעברים. שנאתי את הצבא, שנאתי את האוניברסיטה, שנאתי לעבור לפסדינה, שנאתי לעבור לפה ועכשיו אני שוב פוחדת ליפול בול על הישבן. זה תמיד נורא כואב.

Advertisements

2 thoughts on “חששות

  1. גם אני נורא שונאת שינויים ומעברים. זה אף פעם לא נראה לי כדבר הנכון. וגם אם לא הכי טוב לי איפה שאני, הכי ברור לי שהחדש יותר גרוע מהמוכר. אבל את יודעת מה? זה לא נכון. אם בעלי לא היה לוחץ, לא היינו עוברים לחו”ל, לא היינו עוברים את כל החוויות שעברנו ולא היינו במקום שאנחנו נמצאים היום.
    פשוט תשנני לעצמך כל יום: ” שינוי זה טוב, שינוי זה טוב…”

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s