מי תצילני?

אני חייבת להתוודות. יש לי הרגשה שכל מי שהכיר אותי מהגלוג הקודם יודע שאני תמיד סובבת סביב אותה נקודה. חייבת קודם להקדים ולומר: בג׳אגלינג של החיים, השבח לאל, אני מחזיקה את מרבית הכדורים באוויר: יש לי בן זוג מדהים ואני עובדת יפה על תחזוקת הזוגיות, הילדים שלי כאלה טובים וחמודים ששמעם יצא למרחוק וכל השכונה מדברת על הילדים הטובים של משפחת כ׳. כמו כן אנחנו דואגים לטפח אותם ולקחת אותם המון לים ולבריכה, לטיולים, למוזיאונים, להרצאות, לרכיבות על אופניים. יש לי עבודה נפלאה שאני אוהבת מאוד ומבחינתי זה נס מפני שעד לפני כמה שנים לא הצלחתי להרים את הכדור הזה באוויר: הוא היה יותר כמו כדור באולינג עבורי אבל מאז הצלחתי מאוד יפה בהוראה ובעבודה החדשה שלי יש המון מה ללמוד וזה ממש מלהיב אותי, האנשים בעבודה ממש נחמדים וגם צריך לשרת קהל ואני עושה את זה בהצלחה. מה עוד? יש לי תחביבים נחמדים, יש חברים ומשפחה נהדרת. באמת, הכל מעולה.

רק דבר אחד שהוא כמו לטפס על האוורסט עבורי. בכל תקופת חיים החל מאמצע גיל העשרים שלי, אני משתדלת למגר בעצמי דברים רעים ומתבייתת על מטרה ומשיגה אותה. לבשל, להפסיק לרכל, לא להיות מרירה ונרגנת, להיות אמא טובה, לעשות כושר (!). כל מיני החלטות לשנה החדשה שאני מתחייבת אליהם בכל נקודת זמן בשנה. רק שאת ההחלטה האחרונה, שהחלטתי לפני כל כך הרבה שנים, קשה לי מאוד לבצע. קשה לי להיות מסודרת.

אני מתוסכלת כל כך. ביום שישי, טלכה ואני סידרנו את הבית במשך כל הבוקר. בצהריים אחרי , שהילדים הגיעו ואכלו , נפלתי שדודה לשעתיים שנ״צ מרוב עבודה שהרבצתי. אפילו כשעמליה התעוררה משנ״צה שלה וקפצה עלי, סירבתי להתעורר. ביום שבת כשאור נסעה לרכיבה על סוסים וכל השאר הלכו לבריכה המשכתי לכבס ולשטוף כלים והיום, סוף סוף הגעתי לפינישים ואני לא מסוגלת להביא את עצמי לעבוד כמו אתון.

הבית יחסית מסודר אחרי כל העבודה אבל צריך להחליף מצעים שזאת חצי שעה של שיעמום היסטרי, ולסדר עוד קצת ולשטוף את הריצפה. לעזאזל: הנקודה היא שזה כל כך משעמם אותי. אני לא יכולה לחשוב על מה שאני עושה כי אני אמות מרוב שיעמום, אני לא יכולה לחשוב על מה אעשה כי הכל בתחום הניקיונות. אההה הצילו!

העניין הוא שזה מביך ביותר. אנשים נורמלים אשכרה שומרים על הבית שלהם מסודר ואין להם בעיה נפשית לסדר ולנקות. רק אני מרגישה שהחיים קצרים מדי עבור זה.

כל הפוסט המרנין הזה מביא אותי למסקנה אחת שהיתה חוסכת לי הרבה מילים ולכם את שתי הדקות שהקדשתם לכל העסק (לשווא!): חייבת עוזרת.

Advertisements

6 thoughts on “מי תצילני?

  1. אנשים נורמלים אשכרה שומרים על הבית שלהם מסודר? באמת? אני נעשית ספקנית בקשר לעניין הזה. רוב הבתים המסודרים שאני מכירה הם בתים עם עוזרת. אבל אולי אני סתם אומרת את זה כי (גם) אני שונאת לסדר. אבל אוהבת שמסודר.

  2. לשמור על בית מסודר ונקי זה אתגר מתמיד, גם למסודרים מטבעם, כמוני!
    אני דווקא נהנית מ״החופשה למוח״ שמספקות לי פעילויות כמו כביסה ושטיפת כלים, אבל פעילויות יותר מלוכלכות כמו קירצוף שירותים הן לא חביבות עלי, בלשון המעטה.
    וגם, לפעמים, בזמן שאני אוספת את השיערות שלי שנפלו לרצפה כשהסתרקתי, או בזמן ששוב אני מנגבת את השיש אחרי שבעלי השאיר שם פירורים, אני מהרהרת לי שאולי שכל שאר האנשים נהנים בזמן שאני מנקה…

  3. זאת קונספירציה של קטלוגים נצ’בעת לך. בית אף פעם לא מסודר זה כמו כביסה תמיד יש עוד ועוד עוד זה גלגולו המודרני של סיזיפוס. ואם את כבר מתארגנת על עוזרת תזכרי בניגוד למישהי אחרת שאני מכירה לא ! להזמין ! חברים! ביום של העוזרת!!!!!

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s