ארה״ב, מדריך לרילוקיישן

דברים טובים בחיים תופסים אותך בהפתעה. (גם דברים רעים, אגב). אבל אותי מצאה שיר, בעקבות הבלוג שלי ״ישראלים באן אמבופ״ (לא באמת אן אמבופ) והיא פשוט מקסימה ויש לי קצת קראש עליה. בעוד חודש וחצי הם ימצאו את עצמם באן אמבופ ולכן אני מנסה לעזור לה להתמצא בתרבות האמריקאית כדי להקל מעט על השוק שהיה מנת חלקי כשנחתתי למים הקרים של קליפורניה החמה.

עשה ואל תעשה – חוקי הבסיס של ארצות הברית של אמריקה:

אסור לנעוץ מבטים. ישראלים לא שמים לב לזה כי זה טבע שני, אסור לנעוץ מבטים באף אחד ואם יצרת קשר עין לחצי שניה עם מישהו או מישהי, שומה עליך לברך בשלום חביב פלוס חיוך.

מרחק – בניגוד אלינו, האזייתים, לאמריקאים חשוב מאוד לשמור על מרחק פיזי גדול ולכן צריך לעמוד במרחק גדול מבן השיח שלך ובשום אופן לא להתקרב להוא שלפניך בתור, אל דאגה, אף אחד לא ישתחל עם עגלה לפניך כי יש דבר כזה שנקרא נימוס והוא חי ובועט בארה״ב. אם אתם רוצים לעבור במרחק של פחות מחצי מטר ממישהו אחר, יש לומר אקסקיוז מי.

לצעוק – אל. אסור להביע רגשות שליליים ואם הילד משתין מראש המגלשה (קרה לחברתי הצרפתיה) אתה פשוט לוקח את הילד לצד ומסביר לו בשקט אך בתקיפות: ״את זה אנחנו לא עושים אף פעם״. החלטת לצעוק על הילד בפרהסיה? התכונן לנידוי חברתי. אני מוסיפה ואומרת שיש לשמור על הילדים כל הזמן ולהשגיח שהם לא מציקים לילדים אחרים ולא צועקים או משחקים בכדור באמצע שעת סיפור נניח, לאמריקאים אין שום סובלנות לשטויות של הישראלים.

סופרמרקט – תורך הגיע? אתה לא זורק את המצרכים בחמיצות על הרצועה הנעה, אלא יוצר קשר עין מהיר עם הקופאי/ת, מברכה לשלום ןמתעניין בשלומה ורק אחר כך מתפנה למלאכת הנחת המצרכים (אלא אם כן שעת העומס ואז מניחים את המצרכים ורק אז כשהקופאי/ת מתפנה שואלים לשלומו. כמו כן הקופאי/ת אורזים ורצוי הביא שקיות רב פעמיות מהבית. (ולקנות בטריידר ג׳וס, הסופר האדיר ביקום).

דלתות – לפתוח ואם יש מישהו מאחוריך, לתת לו להכנס קודם. גם לתת לאלו שיוצאים מהמעלית לצאת קודם. אני לא מאמינה שאני צריכה לכתוב את זה בכלל, (בעיקר לך שיר, שאת מנומסת ומהממת) אבל בישראל לא עושים את זה :(.

הוזמנת לבית של מישהו? תשאל מה להביא. תעזור לפנות מהשולחן ותשטוף כלים. לא, אני לא צוחקת.

בריכה

מה שמותר פה אסור בארה״ב ולהיפך. לא צריך כובע ים גם אם השיער מגיע לך לקרסוליים. מותר לקפוץ. אסור מצופים וגלגלי ים וכל אביזר מתנפח רק חליפות הצפה מקלקר מצופה בבד. אסור לרוץ ולאכול בקרבת הבריכה. עולם הפוך.

אסור! לקלל, לומר פאק ואפילו שיט. אתם שומעים את זה בכל הסרטים? החיים זה לא סרט.

ילדים

את זה מצאתי הכי טריקי בהתחלה: מקבלים הזמנה ליום ההולדת שבועיים או שלושה מראש. חייבים להגיד אם אתם באים או לא (יש טלפון או אימייל לתגובות המוזמנים). מתנה בסביבות ה 20 דולר בטרגט.  הילדים האמריקאים גותבים מכתבי תודה על כל מתנה ולכן ההורים עורכים רשימות של מי הביא מה כדי שהילד יכתוב ״תודה על הפאזל״ ״תודה על הבובה״. פסיכי, אבל נכון (למרות שיש בהכרת התודה הזאת משהו נחמד מאוד).

לא להעלים עין מזה שהילד או הילדה מרביצים או דוחפים (לא שחשדתי בך, שיר).

לסיום: הביריוקרטיה מבאסת בהתחלה, הגעגועים קשים תמיד אבל בעיקר בחגים ובימי שישי, לא תמיד יבינו אתכם ולא תמיד אתם תבינו אותם (זה קורה לאלה שחיים גם עשור בארה״ב) ואין גבינה לבנה. פשוט אין. אבל! זו חוויה והרפתקה שתתן לכם המון: שפה, תרבות, משפחה מלוכדת, הזדמנויות להנות, דברים חדשים שעוד לא ראיתם, סופ״ש של יומיים שלמים עם הילדים, חברים חדשים והכי חשוב: שופינג… שיהיה לכם פשוט נפלא וקחו את הטוב מכל דבר.

Advertisements

2 thoughts on “ארה״ב, מדריך לרילוקיישן

  1. אין על טריידר ג׳וס, פשוט אין!
    החומוס שלהם הוא חומוס הסופרמרקטים הטוב שאי פעם אכלתי.
    ישראלי אחד אמר לי שהוא מתגעגע לטעם התעשייתי של החומוס בארץ. לא אני! שלום ולהתראות עמילן וחומרים משמרים.

    ודרך אגב, הצלחתי למצוא גבינה לבנה בהול פודס. קוראים לה
    fromage blanc – Vermont Creamery.

    1. וואלה, אני מצאתי נחמה חלקית בקווארק של ההול פודס. לא משנה עכשיו, ניגמלתי ואפילו בארץ אני לא אוכלת גבינה לבנה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s